כ-6,000 שנה מוכר השומשום כמזון בעל סגולות בריאותיות, איכותי וטעים. דפי ההיסטוריה מלמדים כי שומשום נצרך בארצות רבות כמו: מצרים, הודו, סין והמזרח התיכון.

מקורו של השומשום מהסוואנה של מרכז אפריקה, מצרים, הודו וכן במזרח התיכון ובסין. ישנם למעלה מ-3,000 מינים ידועים של זרעי שומשום, שניתן להבדיל לפי גודלם וצבעם.

במצרים, כתבי יד של פפירוס (המתוארכים לשנת 1552 לפני הספירה) מפרטים את כוחות הריפוי של זרעי השומשום ואת ערכו כמקור אנרגיה. היפוקרטס תיאר את הערכים התזונתיים הרבים של השומשום בכתביו, וספר רפואה סינית עתיק משנת 300 לפני הספירה מתאר את ההשפעות הפיזיולוגיות של זרעי השומשום כמקור לאנרגיה, אנטי-הזדקנות ושלווה.